תערוכות
"בלי סוף?"
בחודשי הקורונה קיבלנו מכל עבר בדיחות, סרטונים ומֵמִים (memes). הוואטסאפ, הפייסבוק והאינסטגרם התמלאו בבדיחות שניסו להעלות חיוך על הפנים ולהפיג, ולו במעט, את הדיכאון והמשבר שהתלווה לבידוד החברתי ולמצב הכלכלי. קבוצות וואטסאפ ופייסבוק רבות נפתחו גם על ידי אנשי מקצוע מתחומי הרפואה והטיפול, שביקשו להקל על שגרת היומיום הקשה, ובעזרתן התאפשר למשתתפים לחוות רגעים קטנים של צחוק וסולידריות.
"מרחבים במשבר"
משבר הקורונה, על השלכותיו המרובות, הציף על פני השטח את קיומנו השברירי בהקשרים הנוגעים למרחבים הפרטיים ביותר, כמו גם לסדרים החברתיים הרחבים. לצד החששות ותחושת אי־הוודאות, בתקופה זו טמונה גם הזדמנות להתבונן לעומק דרך הסדקים שנפערו ביסודות קיומנו וכך לבחון אותם מחדש, גם אם המפגש לא נוח ומטלטל. אשכול תערוכות זה מבקש לבחון את המרחבים המוּכרים שהופכים לעיתים למתעתעים וזרים בשעת משבר.
שני, 17.05.21
התערוכה תוצג עד התאריך 17.5 כולל
שבת | 15.5 | שעה 11:00 הדרכה בשפה העברית
שבת | 15.5 | שעה 12:00 הדרכה בשפה העברית
לאתר אשכול התערוכות "מרחבים במשבר" לחץ כאן
"פליטי אור"
יובל חן
כוכב התערוכה הוא "האביר האפל" של ממלכת החיות: העטלף. זהו יונק מעופף שנתפס כיצור אפל ומפחיד בעיקר בגלל מראהו והחיים הליליים שלו. בחודשים האחרונים, שבהם אנו בני האדם הקפדנו להישאר כמה שיותר בתוך הבית, התחלנו לשים לב לבעלוּת שיש לבעלי החיים על מרחבי החיים שלנו. בלילה, כשאנחנו לא שם, הם למעשה יכולים לעשות כרצונם ללא חשש להיתקל בנו וללא פחד שמא נחשוף את סודותיהם.
"אלביתי ישראלי"
"עידן החרדה", "תרבות הפחד", "חברת סיכון" ועוד – מונחים אלה מאשרים את מרכזיותו של רגש הפחד בזמננו. השימוש הגובר במונח "בסיכון" מבליט את נטייתה של התרבות העכשווית להתייחס לקשת רחבה של תופעות כמאיימות ומסוכנות. האמנות מגיבה לאקלים זה הן במישור הפרטי והן במישור הקולקטיבי בזיקה למגוון איומים הקשורים לאלימות, לכוח פוליטי ועוד. המגפה העולמית, שהשאירה את כולנו "קבורים" בביתנו, מזמנת התבוננות מחודשת ביצירות שחוקרות את חרדות היומיום ובוחנות את הביתיוּת כנוף מאיים.
"חלב שחור"
בלו־סימיון פיינרו
במיצב חלב שחור בלו־סימיון פיינרו מזמין את הצופה לצפות בעבודה דחוסה בפריטים אך בעלת מאפיינים מינימליים, המדגישים ממד אוניברסלי. שמן המכונות השחור והרעיל, הנראה מאיים ומרתיע, נמצא בתוך כלי פורצלן לבנים ועדינים שקישוטיהם אינם מופרזים. השולחן והכיסאות קשורים לעבר, לחדר ההסבה בבית הוריו. זהו עולם נשכח – בית שאיננו ממתינים בו לסעודת רפאים, שכבר לא תתקיים. אווירת ההיעדר והאיִן בעבודה זו ממשיכה את המיצב שייך לשום מקום וזמן אחר, שהוצג בביאנלה בוונציה ב־2019 כאשר פיינרו נבחר לייצג את רומניה.
הרמן שטרוק: רוח וחומר
תערוכת קבע זו מציגה מבחר מגוּון מעבודותיו של שטרוק מתוך אוסף המוזיאון ומכל תקופות יצירתו. כמו כן, היא מאפשרת להתוודע להוויי החיים שאפיין את ביתו באמצעות תצוגה של מבחר פרטי ריהוט וחפצים אישיים של האמן.
התערוכה משקפת את התמקדותו של שטרוק בדיוקנאות ובתיאורי נוף.
שבת, 05.08.23
יש להתעדכן בעמוד התערוכה על הדרכות המתקיימות בתערוכה בחודש הנוכחי
יפן של דני קרוון
תערוכה נמשכת
דני קרוון | 2021-1930 | תרגם את שפתו האמנותית מבלי לאבד את הביוגרפיה שלו ויצר דיאלוג בין עבודותיו למקום ולהוויה היפנית. שלוש יצירות מרכזיות, מבחינת היקפן ורמת שימורן שוכנות לאורכה של יפן, בשלושה איים שונים. באי הצפוני הוקאיידו, "הדרך אל הגן הנסתר" ממוקמת ביער הפיסול בפאתי העיר סאפורו; באי המרכזי הונשו, במחוז נארה, "יער האמנות מורו"; ובאי הדרומי קיושו, עומדת היצירה "בראשית". התערוכה מתמקדת בשלוש יצירות אלה.
האמנות הסביבתית של דני קרוון כוללת את אלמנט החוויה, התגובה, יצירת הקשר שבינה לבין המבקר בה. המבקר אינו גורם חיצוני, זר, אלא הוא חייב לנוע בתוך היצירה כדי לחוות אותה, והיצירה איננה מושלמת בלעדיו. כבר במבט ראשון מזמינות היצירות את המבקר לגלות אותן מבפנים. שלוש היצירות הן "תלויות מקום", וניסיון להעביר אותן למקום אחר יוציא אותן מן ההקשר הייחודי שלהן להיסטוריה ולגיאוגרפיה המקומית. בשלוש היצירות קיים שיח בין חלקי היצירה, קרובים או רחוקים, והם היצירה השלמה רק כמכלול.
שבת, 30.07.22
יש להתעדכן בעמוד התערוכה על הדרכות המתקיימות בתערוכה בחודש הנוכחי
הרף עין – יאסוהירו סוזוקי
תערוכה נמשכת
יאסוהירו סוזוקי | יליד 1979| הוא מעצב אמן. סוזוקי אינו עומד בהגדרה הקונבנציונלית של מעצב מכיוון שאינו מגביל את יצירותיו רק למוצרים אסתטיים ושימושיים. עיצוביו משפרים את איכות חיינו בזכות המפגש עימם ומשפיעים על האופן שבו אנו חווים את הסביבה בה אנו חיים.
בגישה מדעית שזורה בהומור משובח מבטא סוזוקי את עולמו הפנימי ואת הדרך שבה הוא מביט על העולם והסביבה וחווה אותם. חוויות יומיומיות של שמחה ופחד מקבלות מקום מרכזי ביצירותיו. בכישרון רב מנתק סוזוקי חפצים משימושיהם היומיומיים והמוכרים ומעניק להם זהות חדשה. כך, עלי כרוב הופכים לקערה, אקדח יורה טיפות עיניים ועץ מחליף את עליו בעיניים. סוזוקי מטשטש את הגבול שבין האדם לטבע – הטבע מופיע בגוף האדם והאדם נטמע בטבע.
איורים פשוטים למראית עין הם חלק אינטגרלי מתהליך היצירה שלו ודרכם חושף סוזוקי את המכניזם של מחשבותיו. בתערוכה מונגשים מוצר, איור וטקסט – שלושת הממדים בהם עוסק האמן, ואת ההסברים המלווים את המוצגים כתב בעצמו.
שבת, 30.07.22
יש להתעדכן בעמוד התערוכה על הדרכות המתקיימות בתערוכה בחודש הנוכחי
עושים פרצוף
תערוכה חדשה
לציורים קומיים (ביפנית: מאנגה או קיוגא) מסורת ארוכה ביפן, שתחילתה בעולם הדת כבר במאה ה-8. הציורים עברו חילון והופיעו בתקופת אדו, במאות ה-17 עד מחצית ה-19, כתיאור הומוריסטי ללא הקשר דתי. מקבץ היצירות המוצג כאן נוצר על ידי שלושה אמנים מאסכולת אוטאגאווה אשר נמנתה עם אחת האסכולות המובילות של סוגת האוקיו-א ("תמונות מן העולם המרחף"). סוגה זו תארה בציורים והדפסים את הווי התרבות העממית של התקופה. יצירות אלה משקפות את הפן הקומי בסצנות יומיומיות בחיי האדם ואת יכולתו לסייע בהתמודדות עם קשיי החיים. חלקן מתמקדות בהבעות פנים ואחרות במצבים המעלים חיוך על פני המתבונן. שלושת האמנים, טויוקוני, הירושיגה וקוניושי, נהגו לחתום על יצירותיהם בחתימה מיוחדת שמשמעותה "קריקטורה מאת האמן". ההומור המוצג כאן חוצה תרבויות וזמנים ומשמש חוט מקשר בין היומיום של אנשי העבר ביפן לחיינו בהווה.
שבת, 30.07.22
יש להתעדכן בעמוד התערוכה על הדרכות המתקיימות בתערוכה בחודש הנוכחי
מייק ברנט - עַד כְּלוֹת הַגּוּף
מייק ברנט נחשב עד היום לאחד מהזמרים הישראלים המצליחים ביותר בכל הזמנים ולאגדה בינלאומית־ישראלית. במשך הקריירה הבינלאומית הקצרה שלו הוא הצליח להוציא עשרות להיטים שכבשו את פסגות המצעדים, לככב על שערים של מאות מגזינים ולהופיע מול אלפי מעריצים ומעריצות. אף כי הקריירה הבינלאומית של ברנט זכתה לפריחה גדולה, בישראל הוא נבלע תחילה בין אריק איינשטיין ליגאל בשן, בין "סיפורי פוגי" של להקת כוורת לבין "סוף עונת התפוזים" של להקת תמוז ולא נכנס לקאנון המוזיקה והבידור הישראלי. עם זאת, אפשר לומר כי לא היה זמר ישראלי לפניו או אחריו שזכה להערצה כל כך גדולה לאחר מותו. כארבעה עשורים אחרי מותו הטראגי תקליטיו ושיריו עדיין נמכרים בעותקים רבים בארץ ובעולם. בהקשר המקומי אפשר לומר כי הוא כבש לעצמו מקום בפנתיאון של עולם המוזיקה הישראלית.
כתבו לנו ונציגנו יחזרו אליכם בהקדם האפשרי